אילו בדיקות קיימות לסיווג עמילואידוזיס?

במקרים בהם קיים ספק או חשד לגבי סווג אבחנה שאינו מדויק, ניתן לבצע בדיקות סווג מיוחדות ורגישות:

 

1. מיקרוסקופיה אלקטרונית עם צביעות ספציפיות Immunogold – בדיקה זו נעשית בישראל, במרכז הרפואי "הדסה" בלבד. ביופסיות מפאראפין שמגיעות למעבדת בית החולים ממרכזים רפואיים אחרים מחייבות מיקרוסקופ אלקטרוני בתוספת התחיבות של כ-1500 ש"ח לבדיקה, כשהתשלום מבוצע על ידי המטופל.

בבדיקה זו ניתן לזהות עמילואידוזיס TTR ועמילואידוזיס AL אך לא ניתן  לזהות סוגים משפחתיים נדירים. אמנם השיטה מדויקת אך השימוש המסורבל במיקרוסקופ אלקטרוני נחשב לחסרונה, שכן מדובר בזמן בדיקה ארוך, יחסית (מספר שבועות).

אל מי ניתן לפנות?

לבצוע אבחון עמילואידוזיס באמצעות Immunogold – ניתן לפנות לד"ר אסף גרטלר מהמכון הפתולוגי בהדסה.  asafg@hadassah.org.il או לד"ר טלי קוסובסקי tallyco@hadassah.org.il.

בדיקה זו נעשית גם באיטליה במרכז העמילואידוזיס – ראו פירוט בהמשך.

 

2. הערכה פרוטאומית (Mass spec) של הדגימות, לאחר Laser Microdissection –אף כי המכשור קיים, הבדיקה יקרה ומחייבת מקצוענות. לפיכך היא מבוצעת רק מספר מצומצם של מכוני בדיקה שהתמחו בה ברחבי העולם.

עלות הבדיקה, הן בישראל והן מחוצה לה, הנה גבוהה: כ-1000-1500 יורו לבדיקה.

למרות שהערכה פרוטאומית (Mass spec)  נחשבת ה-Gold Standard, כאמור זמינותה של הבדיקה ועלותה מהוות חסרון. קושי נוסף כרוך בהעברת הדגימות למעבדה בחו"ל שלעתים כרוכה במילוי טפסי מכס ובבירוקרטיה, על כן, כשהזמן דוחק כדאי לשקול חלופות. באיטליה, למשל, מבצעים Immunogold ורק כשלא ניתן לקבל תוצאות עוברים ל-Mass Spec.

במכונים אלה ניתן לבצע בדיקות גנטיות לעמילואידוזיס משפחתי נדיר כמו apoA1 או AFib וסוגים נדירים נוסף  בסיקוונסינג גנטי. כאמור, TTR ניתן לבצע בישראל.

אל מי ניתן לפנות?

בארצות הברית הבדיקה מבוצעת על ידי המרכז הרפואי  Mayo Clinic (חפשו את הטפסים במיועדים לכך באתר המרכז הרפואי).

באיטליה אשת הקשר היא פרנצ'סקה לבטלי francesca.lavatelli@unipv.it (הדרך הנוחה והזולה ביותר אך לוקח הרבה זמן עד כחודשיים לקבלת התוצאות).

באנגליה יש לפנות אל UCL (במכון זה העלות גבוהה לעומת שאר המכונים, ואין לאנשיו נסיון רב בביצוע הבדיקה).

 

3. צביעות אימונוהיסטוכימיות רגילות IHC – למרות האמור לעיל על היעדר ספציפיות וסנסיטיביות של הצביעות ל-TTR וכן לקפפא ולמבדא – מדובר בנוגדנים מסחריים. בשנה האחרונה, בעזרת עמותת עמילואידוזיס ישראל, יצרנו קשר עם מכון פתולוגי בגרמניה. מכון זה מהווה מרכז רפרנס לכל גרמניה וצפון מערב אירופה, ומייצר את הנוגדנים מקומית.לכל מרכיב קיימות מספר צביעות, מה שמעלה את הספציפיות והסנסיטיביות של הבדיקה באופן משמעותי.

עלות הבדיקות עומדת על כמה מאות יורו, המחיר המדויק מתבסס על מספר הצביעות הנדרש. בשנה האחרונה שלחנו מספר דוגמאות וחווינו הצלחה מרשימה בזיהוי סוג העמילואידוזיס. יתרון השיטה הוא קבלת תשובות מהירות (תוך מספר ימים מרגע קבלת הדגימה). העלות הנה סבירה ביחס לשיטות האחרות. אך לשיטה ישנם גם חסרונות: אף כי לדברי אנשי המכון יש להם ניסיון בביצוע אלפי דגימות והמכון הוא היחיד שמבצע אותה  בגרמניה ובצפון אירופה, שיטה זו לא עברה ולידציה מול Mass spec.

 

אל מי ניתן לפנות?

יש לשלוח את הדגימה בפראפין בדואר רשום, לכתובת שלהלן, יחד עם מכתב קצר מאת הרופא המפנה לבדיקה וציון שאלה לפתולוג, פרופ' רוקן, וכן לציין את דרך ההתקשרות לשם החזרת התשובה הפתולוגית (מייל או פקס של הרופא המטפל)

Prof Roecken

Institut für Pathologie

Universitätsklinikum Schleswig-Holstein

Arnold-Heller-Str. 3/14

D-24105 Kiel

Germany

לשאלות ולבירורים ניתן לפנות במייל christoph.roecken@uksh.de

 פרטים נוספים אודות בדיקה זו >> 

 

4. הערכה של החלבון בדגימה בשיטת Western Blot  – שיטה זו מבוצעת בישראל (ראו פרטים בהמשך). יתרונה של השיטה היא זמינותה וקבלת תשובות מהירות. גם עלותה סבירה, כמה מאות שקלים לבדיקה. מבחינת חסרונות, מדובר ב-WB כלומר שניתן יהיה לזהות את החלבון עמילואידוגני ברקמה רק אם כמותו תהיה גבוהה – כמו במצב של עמילואידומה או רקמת איבר, כבד או כליה, נגועים, שיש בהם משקעי עמילואיד בכמות גדולה. לעומת זאת במצבים בהם כמות העמילואיד היא דלה, למשל בשומן או בכלי דם או מעט גלומרולי וכדומה, יווצר קושי בזיהוי וסיווג.  כמו כן, גם שיטה זו לא עברה וולידציה מול Mass spec.

יש לציין כי במחקר שנעשה על דימריזציה של שרשראות קלות בסרום (. Br J Haematol (2018) 182(1):86-92) ניתן היה לזהות חולים עם עמילואידוזיס, לעומת חולים עם MGUS ברגישות גבוהה, אם כי בסגוליות בינונית.

יתרונה של השיטה היא במצבים בהם ישנו חשד לעמילואידוזיס, אבל בביופסיה אין הוכחה ודאית לכך. במצבים בהם מבקשים לחתור לאבחנה היכן ומהו האיבר הפגוע – בדיקה שלילית עשויה לשלול אפשרות לעמילואידוזיס. מבחינת חסרונות, הוולידציה לבדיקה זו מוגבלת. במחקר נבדקו גם מטופלים ברמיסיה ואכן לא נמצאו בסרום שרשראות קלות חולות, אולם לא בוצע מחקר על מטופלים בהתחלת רילפס ולא ידוע אם הבדיקה יכולה לחזות או לא רילפס במטופלים בעת רמיסיה.

אל מי ניתן לפנות?

לד"ר בתיה קפלן בבית החולים שיבא. batiakaplan@gmail.com 054-4764338 .